מאת: צביקה אבנרי

(מאמר זה פורסם בעיצומה של מלחמת לבנון השנייה)

היום נתייחס בקצרה לנושא משבר תדמית ברשת ובמנועי חיפוש באמצעות הדגמה של נושא זה באמצעות רמטכ”לינו “המשקיען” דן חלוץ.

למרות שבאופן אישי אני חושב שהפרשיה המדוברת היתה יותר לינץ’ אישי שזכתה לעניין הציבור בעיקר בגלל צהבהבותו של הסיפור ויהירותו של הגיבור, מאשר בגלל הפגם החוקי והאתי האמיתי שבהתנהלותו עם זאת קשה להתעלם מכך שהסיפור מכה כותרות, ובעיקר כותרות שליליות.
זהו מקרה קלאסי של בעיית תדמית שלילית הנוצרת ברשת, כאשר לאדם המותקף כמעט ולא ניתנת הבמה למסור גירסה משלו לסיפור. אפילו אם ניתנת תגובה, היא מיד נקברת תחת מטר הדעות האישיות והפירסומים השלילים שכנגד.

שימו לב למשל לשלל התוצאות השליליות שהופיעו בחיפוש הבא: דן חלוץ בחדשות גוגל.

אתה לא פופולרי היום, הא דן?

השאלה המתבקשת היא, מה ניתן לעשות מול לינץ’ שכזה?

השאלה מתחדדת גם כשמי שנתון תחת מתקפה הוא לאו דווקא אישיות בכירה ספציפית,
אלא למשל חברה מסחרית כגון חברת רמדיה.

ואת התשובה לשאלות אלו נחלק לשני פרקי זמן שונים: ניהול תדמית בטווח הקצר וניהול תדמית בטווח הארוך.

ניהול תדמית ברשת בטווח הקצר

בלוגים:

ההיה זה רק קוריוז, או שמא אמת? ובעצם מה זה משנה?

מסתבר שנשיא אירן אחמדיניג’אד פתח בלוג.
יש הטוענים כי זהו רק ספין תקשורתי של חברת אינטרנט מהאמירויות, ויש הטוענים כי בקוד האתר מושתלת התקפה והתנכלות ישירה המכוונת לקוראים מישראל, אבל זהו לא עצם העניין, העניין הוא כי בלוגים הם אמצעים מעולים לתקשר ולהעביר מסרים ישירים ובלתי אמצעים לקהל היעד - גם כאשר קהל היעד הוא השונאים שלך.
לו לדן חלוץ היה בלוג רשמי באתר של צה”ל, הרי שבאמצעותו היה יכול לתקשר ולהעביר מסרים מדוייקים לכל החיילים והאזרחים מבלי שיאלץ לסמוך על כך שכתב יעביר ציטוט המדויק ושלא יוציא משפט מהקשרו. כמו כן ייתכן ובלוג זה היה מאפשר לו לדעת מה חושב הציבור האזרחי או החיילי על נושאים שונים.

ברור שמי שהיה מפרסם את הפוסטים השונים או קורא את התגובות היה רק פקוד זוטר, ממש כמו שאין לי ספק שגם ג’ורג’ בוש לא קורא את כל המכתבים הנשלחים אליו באופן אישי, אולם ככל שהינך אישיות בכירה יותר או חברה בעלת מעמד רם יותר, הרי שהבלוג האישי והישיר, זה העוקף את התקשורת המסורתית, הופך לחיוני יותר בעבורך.
חברות רבות מעודדות מנהלים בכירים לפתוח בלוגים ולנהל קשר ישיר עם הלקוחות שלהם, ואם המאמר שאתם קוראים הוא לא דוגמה מספקת, תוכלו להתרשם מראיון עם הבלוגר לשעבר של מיקרוסופט שלדעתי סימן את פריצת הדרך השיווקית באמצעות בלוג ברשת.

מסתבר שוב שיש לנו עוד כמה טריקים ללמוד מהאיראנים, ואם כבר אנחנו מדברים על “ידידינו” ועל טכנולוגיה למה שנסתפק רק בבלוג כתוב, האם לא נזכה גם להסתכל לטייס ישר בלבן של העין, כפי שיכולים כיום להישיר מבט כל אזרחי גרמניה לנשיאתם מרקל, שהשיקה וידיאו בלוג ישיר לאזרחיה.

תאמינו לי, רבים היו מתענינים לקרוא את התגובה האישית של הטייס לפרשה או לראות את הודעת הווידיאו הרשמית מבלי להזדקק לכלי ציטוט יד שנייה ושלישית בדמות ראיון בחדשות ערוץ 1, המלווה לאחר הקרנה בציחקוק ביקורתי של השדרן, שחש משום מה צורך להשחיל גם את דעתו האישית.

לסיכום: בלוג- זוהי דרך ובמה מצויינת לתגובה מהירה, רשמית, אמינה ובלתי מתנשאת.

בטווח הארוך

הייתי ממליץ לדאוג למראה דף תוצאות החיפוש.
תוצאות החיפוש לשמה של החברה או לשמו של האישיות, יכילו מחר את המסרים השלילים המתפרסמים היום.
די לנו בנזק התדמיתי שנגרם לנו בטווח הקצר, ומדוע שלא ננסה לגרום לכך שההיסטוריה השחורה לא תרדוף אותנו גם אחרי שתיקנו את דרכינו וחזרנו בתשובה.

למשל, שימו לב כיצד חברת רמדיה סוחבת עד לימים אלו תיקים אפלים בתוצאות החיפוש הראשיות. אלו גורמים לנזקים תדמיתיים מתמשכים גם לאחר כיבוי השריפות.

בעזרת מנהלי תדמית ברשת, נזקים אלו הם ברי טיפול גם לאחר שאירעו.

אם כבר כעת נקדיש מחשבה לעתיד, נוכל לפעול על מנת להבטיח שהנזקים עצמם לא יצוצו כלל, ושהליכלוך העולה ברגעים של משבר לא יוכל לעלות ולטנף את שמנו היקר לנו מכל.